
תחום ההתחדשות העירונית הולך וצוברה תאוצה בשנים האחרונות, פרויקטים נבנים, דיירים עוברים לבתים חדשים ומחודשים לאחר מסע ארוך שהחל אי שם בפגישת דיירים, דרך בחירת גורמי המקצוע הרלבנטיים וביניהם היזם\קבלן, תהליך הבנייה הארוך והמורכב וכלה בסיום הפרויקט.
מאידך, דיירים רבים מוצאים עצמם תקועים בתהליך שנים רבות, מתוסכלים ומבולבלים מהבטחות שונות ומשונות מצד יזמים\קבלנים בדבר זכויותיהם במקרקעין מחד ובנוגע לתמורותיהם מאידך.
האם עורך הדין הוא הפתרון?
המחשבה הראשונה של הדיירים היא לפנות לאיש מקצוע שיעשה להם סדר בבלגן, ובכך רבים נוטים לפנות לעו"ד אשר כידוע ממונה על ההיבט המשפטי בעסקאות מעין אלו על מנת שיפתור להם בעיות תכנוניות וכלכליות. תפקידו של עורך הדין בפרויקטים של התחדשות עירונית הוא חשוב, יש לומר, הכי חשוב, אך אין מתפקידו של עורך הדין לבחון פרויקטים בהיבטים שלא בתחום התמחותו.
תפקידו המיוחד של מפקח תמ"א 38 בפרויקטים מורכבים
מפקח תמ"א 38 בעל אוריינטציה כלכלית ובעל ניסיון רב בפרויקטים מסוג זה עשוי לתת מענה רחב, מדויק ומקיף בדבר זכויות המקרקעין ובנוגע לתמורות המקסימליות שהדיירים יכולים לקבל תוך שמירה על אינטרס הרווח של היזם.
דוגמה קלאסית לבעיות בתהליך ללא פיקוח מקצועי
לאחרונה, נתקלנו בדוגמא קלאסית המשקפת את האמור לעיל – מדובר בשני בניינים קטנים של כ-5 דירות בבניין שהתאגדו לצורך פרויקט הריסה ובנייה באחד מהאזורים היקרים במדינת ישראל. ראשית כל, הדיירים בחרו עו"ד שייצג אותם והחלו לאסוף בעצמם ובאמצעותו הצעות מהיזמים השונים.
יזם א' הבטיח לתת תוספת של 10 מ"ר לכל דירה, יזם ב' הבטיח לתת תוספת של 5 מ"ר לכל דירה ויזם ג' בחן את הפרוייקט בצורה קצת יותר מעמיקה וגילה כי לא ניתן לקבל תוספת מכיוון שלטענתו העירייה תדרוש הפקעה של שני מטרים בחזית הבניינים, דבר אשר יקטין את קונטור הבניין החדש.
לאור העובדה כי הדיירים פעלו בצורה שאינה מקצועית מול היזמים ולא בחנו את הדברים מראש, חלק מהדיירים כבר השלימו עם רעיון קבלת התוספת המקסימלית של 10 מ"ר וברגע זה החלו חילוקי דעות וריבים בין הדיירים עד כי לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור וכך נגנז לו פרויקט בעל פוטנציאל כלכלי אדיר לבעלי הזכויות.
כיצד מפקח בנייה יכול למנוע את כשלי הפרויקט?
במקרה הנ"ל, עורך הדין לא השכיל לבחון את התמורות הראויות בפרויקט זה, מכיוון שלא היו לו את הכלים המקצועיים לבחון מראש את נושא ההפקעה מול הרשות המקומית בפרט ואת זכויות הדיירים וניתוח הפרויקט ברמה המקצועית בכלל.
במידה ודיירי הבניין היו ממנים מפקח בנייה מטעמם עוד בשלב הראשוני, מפקח בנייה מקצועי היה מכין להם תכנית זכויות מפורטת תוך התייעצות עם אדריכל מקומי ואישור הדברים מול הרשות המקומית, לאחר מכן, היה מכין דוח כלכלי אשר בוחן את רווחיות הפרויקט מעיני היזם ובכך היה מביא לידיעת הדיירים את התמורות המקסימליות שניתן לדרוש במקרה הנ"ל תוך גיבוש אסטרטגיה משותפת יחד עם עו"ד הפרויקט לקבלת הצעות מיזמים רלבנטיים.
מפקח בנייה ידרש בכל מקרה בשלב ביצוע הפרוייקט, ולכן יש להשכיל לעשות ולמנות מפקח כבר בשלב הראשוני לצורך הימנעות ממקרים בעייתיים שבסופו של דבר בגינם הפרוייקט לא יוצא לפועל.
הכותב הראל קציר הנו מנהל פרויקטים באפיקים הנדסה חברת פיקוח בניה המעניקה שירותי ליווי ופיקוח עבור בעלי דירות.
